cover_Page_2.png
4152.png

לס-ביט / מאת לימור תמיר

חיזור, ריצוי, פסגות, תהומות, ריגושים, אהבות, בדידות, שיגיונות, אובססיות, שיגעון, געגוע עצום וכמיהה אינסופית לשייכות. כתיבה אותנטית עם הרבה הומור עצמי. לימור תמיר חיה עם קונפליקט כרוני בתוכה, סוחפת ונסחפת, עד שבגיל 42 עוצרת את עצמה בחריקת בלמים: טרשת נפוצה.
בעקבות מפגש משנֶה חיים עם מי שהפכה למורת הדרך שלה, אילנה רוגל, היא מגישה לנו ספר מרתק עם תובנות מרחיקות לכת על מהותנו ומערכת היחסים בינינו לבין עצמנו.


לימור תמיר היא מאמנת להחלמה רגשית ופיזית, מנהלת את 'מגדלור – מרכז ליישום תוכני רוח וחומר' משנת 2011, בת זוג של עדי ואימא של יובל.
 

"..בקיץ של 1979 אני בת 15, משתכשכת כל היום בבריכה, קופצת ראש, צוללת מצד לצד. פתאום, משום מקום קולטת שאני לא מצליחה להוריד את העיניים שלי מהמצילה החדשה בבריכה. איימי, מתנדבת אמריקאית בת עשרים, אטרקציה בקיבוץ.
המצילה הממגנטת מספרת לי שהיא LESBIAN וש'באמריקה יש הרבה לסביאנס'.
טרם הגענו למילה הזו בשיעורי אנגלית, אני מפשפשת במצבור המילים שקיימות בראשי.
אולי כמו שיש קתולים, יהודים ופרוטסטנטים יש גם לסביאנס, אני מהרהרת.
'תגידי, איימי, מה זה לסביאן?'
'לסביאן זו אישה שאוהבת נשים, אני אוהבת נשים, יש לי בנות זוג, אני חיה ושוכבת עם נשים', היא מפרטת.
יש תמונה בשחור־לבן ממלחמת העולם השנייה – פצצת אטום נוחתת על הירושימה. ככה בדיוק זה נוחת לי על המוח: ב־slow motion, אין סאונד, כמו אחרי בום של תאונה, ואחר כך יש את השקט המצמית עד ששומעים מרחוק את הסירנה של האמבולנס.
מביטה באיימי, ולראשונה בחיי אני מחסירה פעימה. הלב שלי נשמט, צונח וחוזר למקומו. אני מסתכלת על המצילה ובתוכי טובעת.
מבינה שאני מאוהבת בה מכף רגל ועד ראש. אני לס – ביט".

להזמנת הספר לחצו כאן  או התקשרו למספר 054-7640649

לרכישת הגרסה הדיגיטלית לחצו כאן 

בשעה 17:30 נכנסתי לסניף הדואר בעיר מגוריי. לא עברה חצי שעה ועברתי למקום אחר. 
נסחפתי לחייך, התרגשתי, דמעתי וצחקתי. מצאתי את עצמי בתוך הטקסט לא פעם ולא פעמיים. חזרתי וקראתי קטעים אחדים שוב ושוב כדי שישארו בתוכי.
לא הצלחתי להניח, אפילו לא לשניה. עד עכשיו.
תודה לך על השיתוף, הפתיחות והחוכמה הגדולה ובעיקר על רוחב הלב והאהבה שפורצת מכל אות.
זה לא סתם ספר, זה text book לחיים.
כיף גדול.
תודה!!!❤️

לימור, תודה רבה על הספר המדהים שלא עזבתי אותו מהרגע שנכנס לביתי. ספר עמוק, חכם, שנון, מצחיק, חושפני ומרגש ובעיקר נותן לנו הקוראים את ההבנה המלאה ל״איך נראה מסע״ בפעימה הזו. מסע ולא משא. משמעות המפגשים, ההשתקפויות, הריגושים. אני גאה בך על הפעמים שבראת את עצמך כל פעם מחדש. גרמת לי להאמין שהכל אפשרי ושכל הדלתות נפתחות ככל שאנחנו מתקרבים למי שאנחנו. מי יתן ורבים רבים יקראו ויפנימו את תודעת המיאלין והאמהות הפנימית.י💕❤️

הספר מעולה .. לקחתי ליד ולא עזבתי עד שסיימתי .מסע מעורר התפעמות.❤️

לימור, סיימתי עכשיו לקרוא את סיפור חייך, ואיזה חתיכת סיפור! בכתיבה קולחת מלאה ברגישות, חוש הומור ואותנטיות הצלחת לקחת אותי על כנפי הציפור מסתכלת מטה אל תחנות חייך, ארועים שבעולם החומר יכולים להחשב כמאתגרים , בראיה מלמעלה הופכים להרמוניה שמאירה את גאונות הנשמה שלך ביצירת חייך, אז תודה על השיתוף וחוויה מעוררת השראה ומלאה באהבה ❤️

לימור היקרה, 
לא  זוכרת מצב בתקופה האחרונה שנהניתי כל כך לקרוא ולהזדהות עם כל פסיק שכתבת!
את נדירה בעיקר ובזכות היכולת שלך לעשות את השינוי התפיסתי שאני כל כך מתקשה לעשות אבל הספר שלך הוא חתיכת תזכורת תמידית.
זה ספר שיכול להיות מורה נבוכים של ׳איך לחיות עם טרשת נפוצה  באופן בריא״
איזה כיף שהחוזה הנשמתי שלי הפגיש ביננו וכמה את משמעותית בשינוי התפישה שאני עושה בחיי.

ספר נפלא ששולח אלומות אור הנוחתות על מקומות שהעלמנו מעצמנו, שלמדנו לגדר ולעקוף, שהדחקנו או חיפפנו ביננו לבין עצמנו. דרך סיפור חיים עשיר וצבעוני, כנות נדירה ושפה בלתי אמצעית, נופלים אסימונים על ימין ועל שמאל, ללא קשר למגדר או לנטייה מינית. אנחנו נמצאים בתקופה קצת מבלבלת, עם כל כך הרבה תוכן שנוגע לרוחניות, אבל מתבלבלים לחשוב שאם אנחנו קוראים רוח, או שומעים רוח, אנחנו בתוך הרוח. זה מתעתע מאוד כי הרוח עוסקת בהטמעה של דברים. בגילום שלהם. ללא זה, הרוח נשארת כחומר. אז תודה על ספר שהוא עוד היבט לטובת ההתגלמות. קניתי לביתי, אבל בעצם עבורי. ️

קראתי את הספר באבחה אחת.  נשימתי נעתקה, התרגשה, נחנקה. היה לי לעונג!!

ספר שכולו חוויה, מעורר מחשבה ונשמה, תודה לימור יקרה על שלקחת אותי לטיול במחוזות ובנופים משקפים ומשתקפים, תודה על הצלילים הקולות הריחות והתנועות העולים מן הכתוב באופן ציורי וגאוני, המתאר עולם קסום, דרך חיים, התובנות והפרשנות  שלך  מעוררים התרגשות השראה ואהבה לדרכך ולדרכי . ספר חובה בכל תוכנית לימודים, ספר מקדם לימוד אימון החלמה ... אין לי ספק שהוא הולך להיות רב מכר בכמה שפות . אני שמחה שהכרנו לפני שנים ומודה על האפשרות להכיר יותר דרך הכתובים אותך ואותי.

קראתי את הספר בשקיקה ובגמיעה אחת. ואני מתכוונת להתחיל לקרוא אותו מחדש ועוד פעם ועוד פעם. יש בו כל כך הרבה רבדים ועומקים. אינסופי ממש.  נשאבתי לתוכו בסקרנות ופליאה איך עשית את החיבורים. חייך אכן כמובטח, מטלטלים, מעניינים ומספקים תכנים לעשרה סרטים לפחות. אך באותה נשימה, זכית להתנסות, לחוות, ליפול, לקום, ללמוד ולהתממש בפעימה זו באינספור נסיונות וחוויות שהפכו אותך למי שאת. הספר כתוב באופן מרתק ונגיש כל כך שגרמו לי לדמוע, לחייך ולא להיעצר אף לרגע. כל כך הרבה כנות, פשטות ואמת יש שם שזה מופלא ומרגש.
תודה שנתת כזו מתנה לעולם ושחלקת את מסעך בחומר לטובת כל כך הרבה אנשים, שוודאי מחפשים את הדרך לחיות את חייהם באותנטיות וסיפקת להם הצצה עמוקה ללא פילטרים לחייך. 
שתזכי לחיות את המשך חייך במסע זה בהתפתחות מודעות ותודעה מהסוג הזה והלאה. והכי הכי אשמח למצוא זמן בהמשך לשבת איתך על הספר הגאוני הזה. נהדרת שאת!!!!

זה עתה סיימתי את הספר המדהים שלך.

יישר כח. כל הכבוד על האומץ לספר בפרטים מדויקים ולא מעיקים את סיפור חייך.

לא מובן מאליו. 

בכתיבה שלך יש ביטוי סוחף שגרם לי להיות בכל התחנות שלך, בכל הסיטואציות והיו לא מעט. יכולתי לדמיין אותך, את המיקום, את הדמויות הרבות ללא קושי.

המון תוכן רלוונטי וממוקד, לא מעייף.

גם כשהיו רגעים לא פשוטים הכתיבה היתה קלילה.

ביטוי פשוט ומובן מקריאה ראשונית מבלי לחזור על הקריאה כדי להבין שוב.

לס-ביט, זה התחיל בהתרגשות, פיניתי זמן אמיתי והתחלתי לקרוא -התרגשתי, במיוחד מהעובדה שאת ישבת וכתבת את עצמך, כמה אומץ לימור.  בהמשך התחושה הפכה לאי נעימות, הרגשתי שאני 
פולשת לחיים הפרטיים שלך, למקומות שלא תמיד היו קלים עבורך, אומץ כבר אמרתי? להביא את הכל מזוית לא מתקרבנת, וואו. אח"כ התלהבתי, חייכתי, איזה הספק, כמה מעניין, איזו תלבושת ססגונית בחרת איזו התמודדות, חתיכת סיפור. 
ואז סיימתי. מודה שצבט, רציתי שיהיה ארוך יותר, אבל זו לא את.. לימור כמו לימור. מתומצת, חד, בועט וקולע בלי לבלבל ת'מוח..  מסר ותובנות. 
המניפסט של לימור

יש מסעדה בתל אביב שאני מאוד אוהבת, מגישים שם מנה קטנה, מאוד יפה, מאוד מסקרנת ומלאת טקסטורות... וכשאני אוכלת אותה מתפוצצים לי בשנייה מליון טעמים בפה, מתוק! מלוח! חריף! חמוץ! *כך הרגשתי עם הסיפור שלך* מצחיק, מרגש, עצוב, כועס, שנון, מלא אהבה, מלא שנאה...מה לא?!
בכל פרק דמיינתי ממש את הסיטואציה, כאילו אני מסתכלת על הכל מהצד. דמיינתי את שנות ה-70 ה-80, את המיקומים, את הדמויות...
ספר מדהים, השראה אמיתית סיפור חיים שמעורר הערצה!
סיימתי את הספר עם חיוך גדול כי זו ההגדרה של ניצחון.
תודה על השיתוף, למדתי מזה המון.

את ערב השבת שלי ביליתי בקריאת הספר המדהים שכתבת, לא הרמתי את הראש עד הדף האחרון כולל התודות.
ספר מרתק ומרגש, כתוב ומנוסח בצורה שמי שמכיר אותך יודע שאלו מילים רק שלך!
אנשים שיש להם חיים מעניינים תמיד אומרים שהם צריכים לכתוב ספר על החיים שלהם, והנה את הגשמת חלום וסיפרת בצורה מופלאה את מסע החיים המרתק שלך ונראה שכל מה שעברת, החוויות, הטלטלות, הריגושים, האכזבות וההרפתקאות המטורפות היה שווה רק בשביל להיות מאושרת בדיוק כמו שאת היום
תודה על ההקדשה" ❤️

טוב...אז אחרי השיעור היום, מקלחת וארוחת ערב, אמרתי אולי אקרא איזה פרק.. כרגע סיימתי את הספר, פשוט לא יכולתי להניח אותו.
לימור, יש בך עוצמות אדירות, זה מרגש שלאורך כל חייך משכת אנשים מדהימים שהושיטו יד, פתחו ונפתחו ונשארו לאורך כל הדרך. ממש עושה חשק להכיר כל אחת ואחד מהם, היכולת שלך ליצור כל פעם מחדש את חייך ודרכך באומץ וכשרון רב, מעוררים השראה ושפתך הקולחת והאותנטית לא מאפשרת להוריד את הספר מהיד.  
חוצמזה בחיים לא הייתי מנחשת את הפרש הגילאים בינך ובין עדי. והספר הזה הוא בהחלט גם מחווה אדירה לאילנה ומיגדלור, חוץ מהמחשה מופלאה של הדרך, גם לאישיותה הקשה לעיכול מרחוק ופותחת הלב מקרוב.
תודה לך❤️

לימור יקרה,
סיימתי כעת לקרוא את לס- ביט. קראתי בנשימה אחת, צללתי ולא הרגשתי איך הזמן עבר.
רכבת הרים של רגשות ואפילו בכיתי פעמיים:
בדו שיח שלך עם בתך יובל ״אז אמא תדעי שמשולש זה הכוח הכי חזק בטבע״. ובקטע שאת כותבת ״ מאמינה בעצמי ויודעת בתוכי שאני לא מסכנת אותי...״.
מברכת על שיצא לי ללמוד עם עדי המדהימה ודרכה הכירה לי את מרכז מגדלור ואילנה הגאונה ודרכה ״פגשתי״ אותך לימור.
תודה על חוויה מופלאה, מרגשת, שנונה ומעוררת השראה.
תמשיכי במסעך המופלא ותמשיכי לפגוש את עצמך באור גדול.
אקרא את הספר שוב והפעם אמרקר❤️

איזה ספר מדהים!!!
איזו מתנה פרטית עבורי ואיזו מתנה כללית לעולם כולו!!!
זה סיפור של אופטימיות , של אהבה , של תקווה, של שמחה, סיפור הצלחה אמיתי!!! 
שבו גיבורת הספר מצליחה הכי בגדול שיש:
בלי האשמות, בלי רגשות אשם, בלי הטחות, בלי כעסים, בלי מסכים, עם לקיחת אחריות מלאה עם הסתכלות עמוקה פנימה עם הבנות ותובנות עם שימת דגש על הטוב !!! את מאירה לנו הקוראים: דרך, דרך חדשה שיש בה הרבה רוך, הרבה חמלה ,הרבה אהבה.

הסיפור שלך גרם לי לרצות ולצאת קצת מהקונכיה שלי, לא לפחד ולהגשים חלומות. זה עורר בי השראה שאפשר גם למשל- לעבור לתקופה מסויימת לצד השני של כדור הארץ, רק כי זה אפשר.
פשוט מדהים, מדהים, מדהים.
גורם לי לחשוב שכל אחד צריך לכתוב ספר על חייו, זה יכול לגרום לאחרים להבין אותו יותר לעומק. מה שכן- שיהיה להם בהצלחה לכתוב סיפור חיים מרתק כמו שלך. 
קיצר, אני מחכה להקרנת הבכורה של הסרט.

קראתי את הספר של לימור בנשימה אחת, נהנתי מכל מילה.
כתוב מצוין קולח.
כל כך אמיתי חשוף ולא מפחד.
כמי שלמדה איתה באותה כיתה בכיתה ט' יש לי זיכרון חזק ממנה, כנראה כבר אז הרגשתי דברים שעדין לא ידענו מהם.
מדהים לראות איזו דרך לימור עברה בחיים, איזה כח חיים חזק, איזו עוצמה.
ממש תודה נהנתי.

זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך.
תתגמדנה המילים אל מול תחושותיי: ספר עמוק, מרתק , נוגע ללב - ממש!
מרגישה צורך לשתף אותך בעובדה , שבת זוגי חולה אף היא בטרשת וראיתי קווי דימיון רבים  בסיפורי החיים של שתיכן.
מן הסתם, הזמנתי אף את הספר שהמלצת עליו: ״הנה אני מתחילה״.
מאושרת שנקרתה לי ההזדמנות לקרוא את הספר.
הוא בהחלט מקור להשראה ולעידוד.

לימור יקרה בוקר טוב,
קראתי את ספרך בשקיקה בסופש האחרון.
התרגשתי ונדהמתי מעוצמת האומץ, הכנות והשקיפות שאת מניחה בטבעיות ובנינוחות.
את מדהימה ומעוררת השראה♥️