חיפוש

אנג'לינה ג'ולי- Angel בעבור מי ?


בשנת 2013 החליטה אנג'לינה ג'ולי להסיר את שני שדיה בשל סיכוייה הגבוהים לחלות בסרטן השד. היות שיותר ויותר נשים  נוהגות כך החלטתי הפעם  לכתוב על 'סרטן השד', מה הוא בא לספר לנו עלינו, בשילוב מספר רעיונות מתוך האנציקלופדיות 'על רוח וחומר' ומתוך  'על סדר אקראי מופתי' מאת המתקשרת והנטרופטית אילנה רוגל.

מסביבנו מיליוני אנשים, גברים ונשים, אך לכל אחד יצירה ייחודית משלו, אין "חולה" שיצר מחלה בדרך זהה לאחר. יש רעיון כללי / מכנה משותף לכל מחלה אך ה'יצירה' שונה.

אינני באה לטעון שהדברים שאכתוב כאן גורפים ומוחלטים, איני מביעה שיפוטיות בשום רמה שהיא, אני מדברת על רעיון ועל מכנה משותף, על שפה מסוג חדש (שאני לומדת ומאמנת לפיה כבר מספר שנים), חלונות הסתכלות שונים על מציאות המחלות  בעידן שלנו ובעיקר מה הן באות לספר לנו עלינו.

נקודת המוצא היא שכל איבר בגוף הפיזי מייצג קודם כל רעיון פילוסופי רגשי. כלומר בשלבי ה'תכנון' של בן אנוש קודם כל נוצר הרעיון הפילוסופי של האיבר, מה הוא מיועד לייצג ומה יהיה תפקידו ותיפקודו, אח"כ הגיע שלב מימוש הרעיון והתמצקותו לאיבר פיזי.

אנו חיים עם איברים פיזיים שלמעשה מייצגים בראש ובראשונה השתקפות של התנהלותינו הרגשית.

מערכת הרבייה הנשית מייצגת ברעיון את ה'בית' של האישה. מייצגת את ההתנהלות בתוך הבית הרגשי הרחמי, האינקובציה של האישה בינה לבינה. עד כמה היא משמשת כאם לעצמה, אוהבת את עצמה ללא תנאים, מעניקה לעצמה את כל צרכיה, קשובה לעצמה.

ההבנה שהרעיונות האלו אשר באים מהרוח התמצקו לאיברים פיזיים, פורסת בפנינו תפישה רחבה  יותר עלינו ועל מציאות חיינו, בכך אנחנו יכולים להתחיל ולהתחקות, להתחיל להבין מה הם הגורמים הרגשיים שתורמים להתפרצות סרטן השד או כל מחלה אחרת. בשל כך זוהי קודם כל 'תקלה' רגשית ורק לאחר מכן מתמצקת היצירה \ מחלה או במקרה שלפנינו גידול סרטני בשד.

ברמת הרעיון הרגשי, מה מייצג השד ?

השד ברמה הפיזית נועד להנקה והענקה, בין האם לרך הנולד, אהבת אין קץ ללא תנאים

וברמה הרעיונית/ רגשית השד מיועד להנקה והענקה לעצמי.

מה שמסתמן ברמה הרגשית כמכנה משותף לרוב חולות סרטן השד הוא היפוך לא מודע של תפקיד רעיון השד, מישהי שחולצת שד רעיוני בעבור כל "נזקק" בין אם זה איש, אישה, ילדיה, שכניה, החברה בה היא חיה, בארצה, בעולם ובכך נותרת היא מחוץ ל"ביתה שלה", כל משאביה מחוץ לה. ה'שד' שלה שייך לכולם.

שאר חלקי מערכת הרבייה כגון השחלות נותרות באותה רמת סכנה לחלות גם אחרי הסרת השדיים משום שנשים לא מודעות למקור המחלה בפן הרגשי ולא עושות את השינוי הרגשי וההתנהגותי הנדרש על מנת לא לחלות באותן המחלות. לא מעטים הם המקרים שנכרתות גם השחלות בהמשך לכריתת השדיים.

מגוון טיפוסים עלול לחלות בסרטן השד (בסוף הפוסט אצרף את העמוד מתוך האנציקלופדיה  'על רוח וחומר' ותוכלו לקרוא וללמוד עוד על הטיפוסים השונים והמאפיינים)

חולות סרטן השד אלו הן בפוטנציאל אותן נשים ששכחו להעניק ולהיניק את עצמן כאשר הן היו עסוקות בלהיות האם והאישה האולטימטיבית לכל דורש ונזקק שעובר דרכן. הן כ"כ עסוקות בלהיות אם 'מושלמת' שזה גוזל מהן את כל האנרגיה שלהן, ובכך הן מוותרות על עצמן וממשיכות באופן לא מעט מניפולטיבי לתת את התחושה שאי אפשר בלעדיהן, בשל תפישה זו הן בעשיה בלתי פוסקת (כלפי חוץ).

ה"מתנה המפוקפקת" לה זוכה אישה עם סרטן שד לעצמה, היא סוף סוף התבוננות פנימה והתחלה של קשב פנימי. נשים שחלו מתחילות לראות את עצמן, את חשיבות המסע האישי שלהן, מה שמזמן השתוקקו לעשות אך לא העזו לוותר על התפקיד שלקחו על עצמן.

פתאום כבר "מותר" לקחת זמן לעצמי, מותר לומר את המילה 'לא' לאחרים ולא לשלם מחיר תדמיתי של "לא מושלמת", אפשר לומר את המילה 'כן' לעצמי, לומר אני עייפה – אז לא אגיע היום, אני נחה,  אני בחוג, בבית קפה, הן מתחילות לשיר, לרקוד, לפסל, לצייר, לטייל, לכתוב, להכיר את עצמן במישורים אחרים, מותר כבר להתרכך, אין צורך להיות דרוכה כמו קפיץ – מי עוד צריך אותי?!  אפשר כבר להכיל ולהעניק את רעיון ה'שד' לעצמי.

המחלה משמשת ב'תירוץ' נפלא לכל זה, אך מה נפלא יותר היה אם זה היה מגיע משינוי תודעתי \ הכרתי כי גם לי 'מגיע' לחגוג את חיי.

מכיוון שאנג'לינה ג'ולי "התנדבה" שנדון בעינייניה ברגע שפרסמה לציבור כולו את סיפורה האישי, הצצתי גם בויקפדיה לראות את התנהלות חייה ומצאתי שם בדיוק את ששיערתי מראש ואפילו יותר.

נראה שאנג'לינה היא האם האולטימטיבית ב 'ה' הידיעה, בואו נקרא יחד מה היא עשתה בפחות מעשור ברמה האישית ולסירוגין בדיוק באותן שנים גם ברמה הציבורית:  (ותזכרו שיש רק 24 שעות ביממה) –

במהלך חייה עם בעלה השני אימצה תינוק קמבודי יתום בן 7 חודשים, לאחר הפרידה מבעלה אימצה בנוסף תינוקת אתיופית בת 6 חודשים. בשנת 2006 מנישואיה/ אירוסיה עם בראד פיט הולידה את בתם המשותפת ויחד הם אימצו באותו זמן יתום ויאטנמי בן 3, כשנה וחצי לאחר מכן התבשרה שהיא נושאת ברחמה זוג תאומים בן ובת. בחשבון פשוט לאנג'לינה יש 4 ילדים מאומצים ושלושה ביולוגיים, והיא בת 37.

בנוסף לכך, במשולב עם ההריונות והאימוץ של כל הילדים שציינתי, לאחר אימוץ הילד הראשון היא החלה בפעילות הומניטרית סיירה עם משלחת של האו"ם וגייסה כספים למחנות פליטים בטנזניה, אפגניסטן, פקיסטן, אקוודור, תאילנד, קוסובו, דרפור, קניה, נמיביה, נפגשה עם מנהיגים פוליטיים, כמו כן סיירה במחנות פליטים עיראקיים וסודנים, הקימה קרנות, הוציאה ספר חוויות מהמסע ובהתאם לכך…זכתה בפרס "אזרח העולם" מטעם האו"ם מועדת ההצלה הבינלאומית. ותוך כדי כתיבה נזכרתי בסרט ששמו היה "הצילו את המציל"…

ואם כבר הזכרתי סרטים, בדיוק באותן השנים היא גם שיחקה  לפחות כ- 5 סרטים גם ביימה אחד או שניים, ואני באמת מנסה להבין מתי היה לה זמן לעצור לנשום לרגע אחד ולשאול  את עצמה,  מה שלומך אנג'י?

אם דיברנו בהתחלה על ייצוגו של השד – הנקה והענקה לעצמי, שחלות ואיברים שמייצגים בית פנימי של האישה לעצמה, מסתמנת התמונה העגומה שאנג'לינה היתה אם לכולם אך פליטה בביתה שלה. השדיים הפיזיים של האישה שהוכתרה 'הכי סקסית בעולם' אומנם נכרתו  ושוחזרו באחת בניתוח סטרילי עם מיטב הרופאים הכירורגיים והפלסטיים –  אך לתחושתי השדיים האלו ברמה הרעיונית ננטשו כבר הרבה קודם לכן באחד ממחנות הפליטים ברשימה החלקית שהעתקתי מויקפדיה.

אנג'לינה ג'ולי היא הפנטזיה האולטימטיבית של מיליוני נשים וגברים בכל רחבי העולם במאה עשרים ואחת, היא מייצגת מושלמות מסויימת בכך שעונה על שני הארכיטיפים המרכזיים בדמות האישה המודרנית, מצד אחד היא ה – אם ב 'ה' הידיעה יולדת ומאמצת, מכילה וחומלת, מאכילה את ילדיה שלה ואלפים רבים מילדי שאר העולם. ובדמותה השניה היא מגלמת את האישה הסקסית בעולם והמאהבת הקבועה של בראד פיט הנחשק בפני עצמו, גיבורת על בסרטים ואשת עסקים בחיים, היא מושא להערצה ומהווה דוגמא כמעט בלתי מושגת לחברה המערבית כולה.

בכך שהיא ביצעה את הניתוח הנ"ל היא מצטיירת עוד יותר כגיבורת על אמיצה חסרת גבולות,  זו שתעשה כל שכוחה למגר את כוחות "הרשע", והפעם אלו הם בתפקיד של תאים סרטניים.

על פי המוסכמה האנושית הקיימת אנג'לינה היא אכן גיבורה בכל מובן, מממשת את כל המצופה מ'גיבורת על' (סופר וומן).

אך על פי הכיוון שהתודעה מייחלת כבר להשתנות אנחנו אמורים להתחיל להבין מה מחלה מספרת לנו עלינו, הגיע הזמן להתחיל להבין את הייצוגים השונים של מערכות הגוף, שאנחנו נלחמים בנו מתוך חוסר הכרות מעמיק יותר עם המבנה שלנו, יוצרים קונפליקטים עמוקים בין השכל ללב שלנו ובשל כך מתפתחות המחלות, אנחנו נוהגים כעיוורים וכל הזמן מחפשים את התשובות באזורים הלא נכונים.

המטרה שלנו  אמורה להיות שנבין איך וממה נוצרת מחלה, במקום זאת אנחנו עסוקים כל הזמן באובססיביות בטיפול הסימפטומטי של המחלות השונות.

אם אנג'לינה היתה מתאמנת שלי או סתם ידידה הייתי צועדת איתה על הגשר שנפרס בחייה בין גיבורת העל מ "טומב ריידר" לאותה "נערה בהפרעה" שזיכתה אותה באוסקר כשחקנית משנה. משקפת לה את הדיסאוננס המטורף של חייה, אם אולטימטיבית בחוץ ויתומה בתוכה, שחקנית משנה בעבור עצמה.

כולנו בשלב זה או אחר חולמים שאנחנו גיבורי על, מצילים מישהו, משהו, איכשהו… אנחנו צריכים ללמוד להציל בראש ובראשונה אותנו מהתפקידים שאנחנו מטילים על עצמינו ללא הרף וללא רחם.

הסיפור של אנג'לינה בא מבחינתי ללמד אותנו כחברה שאין באמת גיבורי על, שלא באנו לכאן כדי להיות מושלמים, מלאכים או טהורים,  באנו להתפתח וללמוד עלינו, לנסות להבין את ההשתקפויות סביבנו, לא באנו לאהוב את כולם ללא גבול אלא לאהוב בתוך גבולות היכולת והאפשרות שלנו,  ראשית דבר לאהוב את עצמינו, להכיל את עצמינו, ומתוך המקום הזה לתמוך בקבוצה שסביבנו.

מחלות מספרות לנו על יציאה עמוקה כרונית מאיזון בין האני שלי לבין האנחנו הכללי.

פעם בשנה שנתיים כולנו עולים לטיסה שתיקח אותנו לחופשה כזו או אחרת, הדיילת שלפנינו מדגימה ברוב נימוס ובחיוך איך בשעת חירום עלינו לשים את מסיכת החמצן קודם עלינו ואח"כ על הילד/ה שאיתנו, אני תמיד מהנהנת בתוכי ואומרת וואלה צודקת הדיילת הזו, איך אני אציל את האחר לפני שאציל את עצמי?!

הערה:

לגבי גנטיקה ורמות סיכון בשל אם וסבתא שחלו במחלה, זוהי בדרכלל שרשרת דורית של נשים שלא ידעו להעניק לעצמן אלא באופן כמעט כפייתי העניקו לסביבתן וויתרו על עצמן, יש כאן "למידה"  ומקום ל"תיקון" של התנהלות רגשית שבת רואה את אמה וסבתה ויכולה להחליט שהיא תתנהל באופן אחר, ובכך לא תחלה גם אם יש לה את הגן בתוכה.

תוספת: שנת 2015 הסירה גם את השחלות.

על סוגי הסרטן השונים, ניתן לקראו וללמוד באנציקלופדיה 'על רוח וחומר' מאת אילנה רוגל.

246 צפיות
  • Facebook - White Circle

לימור תמיר

054-7640649

goodday1500@gmail.com