top of page
לוגו לימור תמיר, מאמנת להחלמה רגשית ופיזית
מתוך הספר לסביט
לימור תמיר

לס-ביט / מאת לימור תמיר

חיזור, ריצוי, פסגות, תהומות, ריגושים, אהבות, בדידות, שיגיונות, אובססיות, שיגעון, געגוע עצום וכמיהה אינסופית לשייכות. כתיבה אותנטית עם הרבה הומור עצמי. לימור תמיר חיה עם קונפליקט כרוני בתוכה, סוחפת ונסחפת, עד שבגיל 42 עוצרת את עצמה בחריקת בלמים: טרשת נפוצה.
בעקבות מפגש משנֶה חיים עם מי שהפכה למורת הדרך שלה, אילנה רוגל, היא מגישה לנו ספר מרתק עם תובנות מרחיקות לכת על מהותנו ומערכת היחסים בינינו לבין עצמנו.


לימור תמיר היא מאמנת להחלמה רגשית ופיזית, מנהלת את 'מגדלור – מרכז ליישום תוכני רוח וחומר' משנת 2011, בת זוג של עדי ואימא של יובל.
 

עטיפת הספר לסביט

קוראים משתפים

לחלוטין קיבלתי השראה. מאחלת להכיר אותך יותר. תודה על האומץ לשתף.  חיבוק גדול. בא לי לקנות לכולם את הספר במתנה

כבר שבוע אחרי הספר, מסתובבת איתו בראש, עדין מעיינת בו,  חושבת מה בא לי לכתוב לך, הקריאה קולחת כמו הכתיבה, צחקתי, דמעתי, התרגשתי, התביישתי בקשר שלי מול עצמי (אבל ממש!) הזדהתי, הסתקרנתי, נזכרתי, אהבתי את הכתיבה המזוקקת הפשוטה והישירה, ממש התחשק לי לראיין אותך על הספר עם כל השאלות שעלו לי בענייני עריכה ועוד כל מיני ענייני נפש.

לס ביט החסרתי פעימה, לימור יקרה.
סיימתי לקרוא את הספר בכמה שעות והייתי מרותקת לכל מילה! מרגש עד דמעות!
אפשר לקרוא את הכאב מבעד למילים אך גם את האומץ והעוצמה! 
כל המשפטים של אילנה בספר מדוייקים ומשני תודעה והמילים מהדהדות גם בסיום הקריאה.
הילדה הזאת (את) לא ידעה כמה שפע היא תביא לעולם וכמה אור ואהבה דרך כל מה שעברת.
כתבתי לאחיות שלי להודות לאמא שלנו על היותה המורה לאהבה עצמית🫶🏻תוך כדי קריאת הספר עוברים תהליך אימון ואמון ברוח הגדולה.
תודה עליך ועל המתנה שאת לעולם 🙏🏼תבורכי

בוקר טוב לימור,
אתמול בלילה סיימתי לקרוא את הספר שלך, לא הצלחתי להפסיק לקרוא, לקח לי יומיים שלושה ימים לסיים אותו. מזמן לא נסחפתי כך
הכנות שלך מדהימה, והסיפור חיים הקשוח שלך ממש מעורר השראה. היו המון חלקים מדהימים בסיפור, אבל מה שאולי הכי תפס אותי הוא היכולת שלך להבין את החוזה שלך וליישם אותו כאן ועכשיו. ממש עושה לי חשק לחזור וללמוד מחכה לקורס במגדלור.  
יש לי עוד המון מה לומר, בינתיים
תודה רבה על הזכות לקרוא את הספר!

לימור יקרה, 
רציתי להגיד לך תודה,
תודה על ההזדמנות להכיר אותך ועל מה שהבאת איתך כל כך הרבה משמעות ודיוק ברגע קצר , לקח לי זמן לקרוא את הספר כי אני לא לא קוראת ספרים, אבל את הספר הזה השתוקקתי לקרוא.את עשית לי חשק להיפתח לעולם הספרים, את עשית לי חשק בלב לבקש מאלוהים שתכתבי עוד ספר, את הארת לי הרבה נקודות ושיקופים על עצמי שלא ידעתי להגיד לעצמי ואני מתכוונת להדגיש כמה דברים בתוך ספרך שילוו אותי מכאן והלאה, את חידשת את תקוותי להמשיך לחיות את חיי על פי צו ליבי ונשמתי ותודה לך על כך.
את מעוררת השראה וזכיתי שפגשתי אותך, אני יודעת שאלוהים שלח אותך אליי ובגלל זה היה לי חשוב לסיים את הספר. תודה לך אהובה

בוקר טוב אישה יקרה,
גמעתי את הספר שלך ביומיים
אני אוהב סיפורים של גיבורים

- מסע הגיבור / גיבורה שלך מרתק ונותן כוחות.

עוד תופעה ייחודית שלך היא היכולת ליצור

שפע של אדמה (חומר, כסף), בכל יוזמה שלך.
ראיתי את הקסם שלך ביכולת ליצור כסף מכל יוזמה.

ההתמודדות עם הטרשת, השינוי שעשית

וההשקטה שנוצרה עם הולדת יובל והזוגיות עם עדי

הביאו אותך לסיום שלב משמעותי בתסריט

החיים שלך והרגשתי שמעתה סיימת

את פרק הלמידה המאתגר והגיע זמן ההדרכה

שלך לאחרים. כיף לקרוא על דמויות שאני קצת מכיר –

אילנה האגדית, את ועדי. ודבר אחרון, שטף הכתיבה

הספונטני, מהיר, חד הבחנה, ציני, מלא הומור עצמי,

כל כך חיבר אותי.
דני גולן 
פודקאסט המעלית.

את ערב השבת שלי ביליתי בקריאת הספר המדהים שכתבת, לא הרמתי את הראש עד הדף האחרון כולל התודות.
ספר מרתק ומרגש, כתוב ומנוסח בצורה שמי שמכיר אותך יודע שאלו מילים רק שלך!
אנשים שיש להם חיים מעניינים תמיד אומרים שהם צריכים לכתוב ספר על החיים שלהם, והנה את הגשמת חלום וסיפרת בצורה מופלאה את מסע החיים המרתק שלך ונראה שכל מה שעברת, החוויות, הטלטלות, הריגושים, האכזבות וההרפתקאות המטורפות היה שווה רק בשביל להיות מאושרת בדיוק כמו שאת היום
תודה על ההקדשה" ❤️

"..בקיץ של 1979 אני בת 15, משתכשכת כל היום בבריכה, קופצת ראש, צוללת מצד לצד. פתאום, משום מקום קולטת שאני לא מצליחה להוריד את העיניים שלי מהמצילה החדשה בבריכה. איימי, מתנדבת אמריקאית בת עשרים, אטרקציה בקיבוץ.
המצילה הממגנטת מספרת לי שהיא LESBIAN וש'באמריקה יש הרבה לסביאנס'.
טרם הגענו למילה הזו בשיעורי אנגלית, אני מפשפשת במצבור המילים שקיימות בראשי.
אולי כמו שיש קתולים, יהודים ופרוטסטנטים יש גם לסביאנס, אני מהרהרת.
'תגידי, איימי, מה זה לסביאן?'
'לסביאן זו אישה שאוהבת נשים, אני אוהבת נשים, יש לי בנות זוג, אני חיה ושוכבת עם נשים', היא מפרטת.
יש תמונה בשחור־לבן ממלחמת העולם השנייה – פצצת אטום נוחתת על הירושימה. ככה בדיוק זה נוחת לי על המוח: ב־slow motion, אין סאונד, כמו אחרי בום של תאונה, ואחר כך יש את השקט המצמית עד ששומעים מרחוק את הסירנה של האמבולנס.
מביטה באיימי, ולראשונה בחיי אני מחסירה פעימה. הלב שלי נשמט, צונח וחוזר למקומו. אני מסתכלת על המצילה ובתוכי טובעת.
מבינה שאני מאוהבת בה מכף רגל ועד ראש. אני לס – ביט".

לס ביט.png

מאמרים

מרוב אהבה קוראת (עמוד פייסבוק) מירב הולנדר על לס ביט.

ביקורת על הספר "לס-ביט" | מאקו, גל אוחובסקי | מרץ 21

הקפסולה על לס-ביט

ראיונות

פגישה בין השורות עם לימור תמיר וספר ההשראה שלה, לס-ביט

לימור תמיר בתכנית חיים טוב יותר עם מיכל צפיר | פב׳ 21

לס-ביט סיפור החלמתה המתמשכת של לימור תמיר מטרשת נפוצה

"לס-ביט ונראות טרנסג'נדרית" | מתוך הפודקסט חלון גאווה Window for Pride

מתוך הספר לסביט
bottom of page